וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

הפסוק פותח פרשה חדשה: וידבר ה׳ אל משה לאמר. זהו פסוק פתיחה קצר המקדים את מצוות חלה הבאה בהמשך. על פי הפשט, הפסוק מציין את מקור הציווי מאת ה׳ אל משה, ומהווה מעבר מדיני הנסכים אל מצוות הפרשת החלה מן העיסה. תרגום אונקלוס מוסר את הפסוק כלשונו בארמית. פתיחה זו מסמנת יחידת מצווה חדשה, כפי שנהוג בתורה לפתוח כל פרשה בציווי אלוקי מפורש. אבן עזרא כבר רמז בפסוק הקודם שמצוות חלה סמוכה לדיני הנסכים, שכן כשם שמפרישים מנחה מן הסולת לקרבן, כך מפרישים חלה מן העיסה, וכעת מגיע הציווי המפורש על כך.