בְּמִדְבַּר ט״ו · ג׳

וַעֲשִׂיתֶ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהֹוָה֙ עֹלָ֣ה אוֹ־זֶ֔בַח לְפַלֵּא־נֶ֙דֶר֙ א֣וֹ בִנְדָבָ֔ה א֖וֹ בְּמֹעֲדֵיכֶ֑ם לַעֲשׂ֞וֹת רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה מִן־הַבָּקָ֖ר א֥וֹ מִן־הַצֹּֽאן׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

התורה מפרטת: ועשיתם אישה לה׳ עולה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במועדיכם, לעשות ריח ניחוח לה׳ מן הבקר או מן הצאן. רש״י מבאר ש״ועשיתם אישה״ אינו ציווי אלא תיאור: כשתבואו ותרצו לעשות קרבן, ״לפלא נדר או בנדבה״ - או שתעשו את הקרבן בשביל חובת המועדות. אבן עזרא מבאר ש״לפלא״ עניינו לפרש, מלשון ״והפלה ה׳״. כך הפסוק פותח את דיני הנסכים המלווים את הקרבנות: בין שהקרבן בא בנדר, בנדבה או בחובת מועד, יש להוסיף עליו נסכים ומנחה. הפרשה מלמדת שהעולה והזבח אינם באים לבדם אלא בליווי מנחה ונסך, כפי שיפורט בהמשך לפי סוגי הבהמות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ועשיתם אשה. אֵין זֶה צִוּוּי, אֶלָּא כְּשֶׁתָּבֹאוּ שָׁם וְתַעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם לַעֲשׂוֹת אִשֶּׁה לַה':

לפלא נדר או בנדבה וגו'. אוֹ שֶׁתַּעֲשׂוּ הָאִשֶּׁה בִּשְׁבִיל חוֹבַת מוֹעֲדֵיכֶם, שֶׁחִיַּבְתִּי אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת בַּמּוֹעֵד:

ריח ניחח. נַחַת רוּחַ לְפָנַי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַעְבְּדוּן קֻרְבָּנָא קָדָם יְיָ עֲלָתָא אוֹ נִכְסַת קוּדְשַׁיָא לְאַפְרָשָׁא נִדְרָא אוֹ בִנְדַבְתָּא אוֹ בְּמוֹעֲדֵיכוֹן לְמֶעְבַּד לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא קֳדָם יְיָ מִן תּוֹרֵי אוֹ מִן עָנָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לפלא. לפרש וכן והפלה ה' ואם הוא בה"א כי אותיות אהו"י מתחלפות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל