כִּ֤י דְבַר־יְהֹוָה֙ בָּזָ֔ה וְאֶת־מִצְוָת֖וֹ הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת ׀ תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲוֺנָ֥הֿ בָֽהּ׃ {פ}

דבר ה'. אַזְהָרַת עֲ"זָ מִפִּי הַגְּבוּרָה וְהַשְּׁאָר מִפִּי מֹשֶׁה (סנהדרין צ"ט):

עונה בה. בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנָהּ בָּהּ - שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה:

אֲרֵי עַל מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַר וְיָת פִּקוּדוֹהִי אַשְׁנֵי אִשְׁתֵּצָאָה תִשְׁתֵּצֵי אֲנָשָׁא הַהִיא חוֹבֵיהּ בֵּיהּ

כי דבר ה' בזה. זה הוא ביד רמה:

ואת מצותו הפר. שצוהו שלא לעשות ביד רמה ויש אומרים או אם יפר מצותו בסתר:

הנפש ההיא. איננה המשכלת כדברי תועה רוח רק הוא חבור נפש עם הגוף:

עונה בה. כמו דמו בראשו:

וְטַעַם עֲוֹנָה בָהּ - בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנָהּ בָּהּ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר ט״ו:ל״א) מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (שבועות יג). וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הוּא כְּמוֹ ״דְּמֵיהֶם בָּם״ (ויקרא כ כז), ״חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ״ (שם פסוק כ), ״עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא״ (שם פסוק יז). וְרָאִיתִי בְּפִרְקֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ: מַהוּ "עֲוֹנָה בָהּ"? מְלַמֵּד שֶׁהַנֶּפֶשׁ מוּכְרֶתֶת וַעֲוֹנָהּ עִמָּהּ, כְּלוֹמַר שֶׁהֶעָוֹן דָּבֵק בָּהּ אַחֲרֵי הַכָּרֵת, לִהְיוֹת נִדּוֹנֶת בְּיִסּוּרִין לְעוֹלָם, כְּעִנְיַן ״כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה״ (ישעיהו סו כד):

עונה ה״‎א רפה.