וַיַּנִּ֥יחוּ אֹת֖וֹ בַּמִּשְׁמָ֑ר כִּ֚י לֹ֣א פֹרַ֔שׁ מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃ {ס}

כי לא פרש מה יעשה לו. בְּאֵיזוֹ מִיתָה יָמוּת, אֲבָל יוֹדְעִים הָיוּ שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת בְּמִיתָה (שם ע"ח):

וַאֲסָרוּ יָתֵהּ בְּבֵית מַטְרָא אֲרֵי לָא אִתְפְּרֵשׁ לְהוֹן מָה דְיַעֲבְּדוּן לֵהּ

במשמר. בפתחות הבי"ת מקום היה ידוע:

מה יעשה לו. אי זו מיתה ימות:

כי לא פרש - באיזה מיתה.

כי לא פרש מה יעשה לו פרש״‎י באיזו מיתה ימות. וא״‎ת לידייניה בחנק דכל מיתה האמורה בתורה סתם היא בחנק אלא י״‎ל מסופק היה משה אי ילפינן חלול חלול מעבודת כוכבים ויהיה נדון בסייף לכך ויניחו אותו במשמר ואם תאמר אליבא דר׳‎ יהודה דאמר אינו נהרג עד שיודיעוהו בשעת התראה באיזו מיתה הוא נהרג היאך דנוהו למיתה אלא י״‎ל שמא התרו בו ד׳‎ מיתות והתיר עצמו למיתה בכולן.