בְּמִדְבַּר י״ח · י״א

וְזֶה־לְּךָ֞ תְּרוּמַ֣ת מַתָּנָ֗ם לְכׇל־תְּנוּפֹת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְךָ֣ נְתַתִּ֗ים וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחׇק־עוֹלָ֑ם כׇּל־טָה֥וֹר בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכַ֥ל אֹתֽוֹ׃

במילים פשוטות

הפסוק עוסק בתרומת מתנות ותנופות בני ישראל הניתנות לכהן, לו ולבניו ולבנותיו, וכל טהור בביתו יאכל אותן. רש״י מבאר ש״תרומת מתנם״ הוא המורם מן קורבן התודה, מן השלמים ומאיל נזיר, שכולם טעונים תנופה. על ״כל טהור״ מפרש רש״י בשני אופנים: להוציא טמאים שאסורים באכילה, ולרבות אשת הכהן שמותרת. בשונה מקודשי הקודשים הנאכלים רק לזכרים בעזרה, מתנות אלו קלות יותר ומותרות לכל בני בית הכהן הטהורים, ובכללם הבנות והנשים, בכל מקום. כך מבחין הכתוב בין דרגות שונות של קודשים: ככל שדרגת הקדושה נמוכה יותר, מעגל האוכלים והמקום רחבים יותר, אך תמיד נדרשת טהרה.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

תרומת מתנם. הַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה וּמֵהַשְּׁלָמִים וּמֵאֵיל נָזִיר:

לכל תנופת. שֶׁהֲרֵי אֵלּוּ טְעוּנִין תְּנוּפָה:

כל טהור. וְלֹא טְמֵאִים; דָּ"אַ: כָּל טָהוֹר לְרַבּוֹת אִשְׁתּוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְדֵין לָךְ אַפְרָשׁוּת מַתְּנַתְהוֹן לְכָל אֲרָמוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָךְ יְהַבְתִּינוּן וְלִבְנָיךְ וְלִבְנְתָיךְ עִמָךְ לִקְיַם עֲלָם כָּל דִדְכֵי בְּבֵיתָךְ יֵיכוֹל יָתֵיהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

מתנם. בחסרון תי"ו כמו הולך (נ"א עובר) בשוק אצל פנה שהוא פנתה או הם שני משקלים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

תרומת מתנם בחסרון תי״‎ו דוגמת ארוכה מארץ מדה שהוא כמו מדתה, וגולה על ראשה כמו וגולתה. הולך בשוק אצל פנה כמו פנתה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל