הפסוק קצר וברור: ״כל חרם בישראל לך יהיה״ - כל דבר שאדם מישראל מחרים ומקדיש ניתן לכהן. אונקלוס מתרגם כפשוטו, שכל חרם בישראל יהיה לכהן. לפי הפשט, החרם הוא נכס או חפץ שאדם מפריש ומקדיש בלשון ״חרם״, וכעת קובע הכתוב שנכס זה עובר לרשות הכהן. זוהי אחת מעשרים וארבע מתנות הכהונה, ובה מתווסף לכהנים חלק גם מן הדברים שהוקדשו בדרך של חרם, מעבר לתרומות ולביכורים שהוזכרו קודם. הפסוק מוסיף רובד נוסף למערך המתנות שקיבלו הכהנים, ומדגיש שגם הקדשות אלו נכללות בחלקם, כחלק מפרנסת הכהונה שאין לה נחלה בארץ.