בִּכּוּרֵ֞י כׇּל־אֲשֶׁ֧ר בְּאַרְצָ֛ם אֲשֶׁר־יָבִ֥יאוּ לַיהֹוָ֖ה לְךָ֣ יִהְיֶ֑ה כׇּל־טָה֥וֹר בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכְלֶֽנּוּ׃

הכתוב נותן לכהן את ביכורי כל פרי הארץ אשר יביאו לה׳, וכל טהור בביתו יאכלם. אבן עזרא מבאר ש״ביכורי כל אשר בארצם״ הם ביכורי כל פרי האדמה - הפירות הראשונים המבשילים. עוד מבאר אבן עזרא את הטעם של ״כל טהור בביתך יאכלנו״: הדבר בא להזהיר על החלבים והמתנות, שכן כל טהור בבית הכהן רשאי לאכול, בדומה לחזה התנופה ושוק התרומה. מה שישראל מקדיש לה׳ אסור לו לאכלו, אך הכהן זוכה בו. הפסוק ממשיך את רשימת מתנות הכהונה מן היבול: לאחר ראשית התבואה באים הביכורים, אף הם ניתנים לכהן ונאכלים לכל בני ביתו הטהורים. כך משתתפים הכהנים בברכת הארץ.