בְּמִדְבַּר ב׳ · י״ד

וּמַטֵּ֖ה גָּ֑ד וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י גָ֔ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־רְעוּאֵֽל׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק מזכיר את השבט השלישי בדגל ראובן: מטה גד, ונשיאם אליסף בן רעואל. חזקוני מעיר הערה לשונית על שם האב, שבכל השבטים נכתב ״דעואל״ בדל״ת, ורק כאן נכתב ״רעואל״ ברי״ש, ומציין את יוצא הדופן שבכתיב זה. לפי פשט הכתוב שבט גד משלים את דגל מחנה ראובן, יחד עם ראובן ושמעון. גד הוא בכור זלפה שפחת לאה, ולכן צורף לדגל בני לאה. התורה ממשיכה בתיאור המסודר של הדגלים, ומזכירה לכל שבט את שם נשיאו, וכך משלימה את הרכב הדגל השני שבדרום, שסביבו נערך המחנה בסדר קבוע של חנייה ומסע.
מבוסס על חזקוני, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְשִׁבְטָא דְגָד וְרַבָּא לִבְנֵי גָד אֶלְיָסָף בַּר רְעוּאֵל

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אליסף בן רעואל לית כתיב ברי״‎ש בכל השבטים בר מן דין.

מקור: ספריא · נחלת הכלל