הפסוק מוסר את צבאו ופקודיו של שבט גד: חמישה וארבעים אלף ושש מאות וחמישים. לפי פשט הכתוב זהו מספר הלוחמים בשבט גד, השבט השלישי בדגל מחנה ראובן, כפי שנמנו במפקד הראשון. המספר משולב כאן בתיאור מערך הדגלים כדי להשלים את חשבון גודלו של הדגל כולו. התורה מוסרת את מספרי השבטים בזה אחר זה בתוך תיאור החנייה, ומחברת בין נתוני המפקד לבין סידור המחנה. אין בפסוק פרשנות נוספת מעבר למסירת המספר המדויק, והוא חלק ממערך הנתונים המפרט את גודל כל שבט בתוך דגלו, כאן שבט גד החותם את דגל מחנה ראובן שבדרום.