הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם - חָלִילָה חָלִילָה שֶׁיִּהְיֶה הַתֵּימָה לִמְנִיעוּת, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַנֶּאֱמָן בְּכָל בֵּית ה׳ לֹא יִפָּלֵא מִמֶּנּוּ כָּל דָּבָר מֵה׳, וְהוּא וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ רָאוּ גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת מִזּוֹ, וְאַף כִּי הוּא אֲשֶׁר נַעֲשָׂה כֵן עַל יָדוֹ פַּעַם אַחֶרֶת בַּצּוּר בְּחוֹרֵב. וְאָמְרוּ הַמְּפָרְשִׁים שֶׁיֵּשׁ תְּמִיהוֹת מִתְקַיְּמוֹת כְּמוֹ ״הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי״ (שמואל א ב כז), ״הֲרוֹאֶה אַתָּה״ (שמואל ב טו כז), ״הֲתִשְׁפֹּט״ (יחזקאל כב ב), ״הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ״ (בראשית ג יא). אֲבָל ר״א כָּתַב: הֲמִן הַסֶּלַע יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא לָכֶם מִמֶּנּוּ מַיִם. יִרְצֶה לְפָרֵשׁ שֶׁאָמַר לָהֶם: שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים בַּה׳ הָאוֹמְרִים "וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה׳ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה", הֲמִן הַחַלָּמִישׁ הַזֶּה יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ בַּטֶּבַע שֶׁנּוֹצִיא אֲנַחְנוּ מִמֶּנּוּ מַיִם? רַק תַּכִּירוּ כִּי מֵאֵת ה׳ הוּא, כִּי הוּא אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְהֵבִיא אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְהוּא אֲשֶׁר יְפַרְנֵס אֶתְכֶם בּוֹ. וְזֶה כְּטַעַם שֶׁאָמַר לָהֶן בַּמָּן: ״וִידַעְתֶּם כִּי ה׳ הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (שמות טז ו). וּלְפִי דַעְתִּי הַהֵ״א הַזּוֹ לִשְׁאֵלָה - ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מַיִם אִם לֹא״, כִּי הַכָּתוּב פַּעַם יְפָרֵשׁ בִּשְׁאֵלָה הֵן וָלָאו: ״הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן״ (במדבר י״ג:כ׳), ״הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא״ (דברים ח ב), וּפַעַם יַזְכִּיר הֵן לְבַדּוֹ: ״הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן״ (בראשית מג כט), ״הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר״ (שם כט ה), ״הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי הִנָּזֵר״ (זכריה ז ג). אֲבָל הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת לָהֶם שְׁאֵלַת הַנִּסָּיוֹן, אָמַר: שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים, מַה תַּחְשְׁבוּן עַל ה׳ - הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה הֶחָזָק נוֹצִיא לָכֶם מָיִם? הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה אִם לֹא? הִפְלִיג בַּמּוֹרִים וְהִגִּיד כִּי הֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה, וְכַאֲשֶׁר יָרִיבוּ אֵלָיו הוּא מִפְּנֵי מַחְשַׁבְתָּם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַשֵּׁם עִמָּהֶם לְהַפְלִיא, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם… הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר? הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת?״ (תהלים עח יח-כ) וְכָךְ אָמְרוּ (אבות ה ד): עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהַקב״ה בַּמִּדְבָּר. וּכְמוֹ הַשְּׁאֵלָה בְּמַחְשֶׁבֶת הַנִּשְׁאָל בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים: ״הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ״ (בראשית כד ה) - אִם רְצוֹנְךָ כֵּן, ״הֲנֵלֵךְ אֶל רָמוֹת גִּלְעָד אִם אֶחְדָּל״ (דהי״ב יח ה) - אִם עֲצָתְךָ כֵּן, אַף כָּאן - אִם מַחְשַׁבְתְּכֶם שֶׁנּוֹצִיא לָכֶם מַיִם מִזֶּה. וְכֵן דַּעְתִּי בְּ״הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי״, ״הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנַי״ (מלכים א כא כט), ״הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ״, ״הֲתִשְׁפֹּט״ - כִּי כֻּלָּם שְׁאֵלוֹת, אֲבָל עִנְיָנָם לִשְׁאֹל בְּדָבָר מְפֻרְסָם שֶׁיּוֹדֶה בּוֹ הַנִּשְׁאָל עַל כָּרְחוֹ: אִם נִגְלֵיתִי לְבֵית אָבִיךָ וּבָחַרְתִּי בָכֶם - אִם יְדַעְתֶּם זֶה, וְלָמָּה תִּבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי? הֲלַה׳ תִּגְמְלוּ זֹאת הַגְּמוּלָה? וְכֵן אִם מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ אָכַלְתָּ וַתֵּבוֹשׁ וַתֵּחָבֵא, אוֹ לָמָּה תִּתְחַבֵּא? וּבַדֶּרֶךְ הַזֶּה הָאֲחֵרִים. אֲבָל ״הֲרוֹאֶה אַתָּה״ שְׁאֵלָה גְמוּרָה בְּדָבָר הַמְסֻפָּק - ״אִם יוֹעֵץ אַתָּה תָּשׁוּב אֶל הָעִיר״, כִּלְשׁוֹן ״רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן״ (כתובות קח קט). וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית (א ד):
