את הנחשים השרפים. שֶׁשּׂוֹרְפִים אֶת הָאָדָם בְּאֶרֶס שִׁנֵּיהֶם:
וינשכו את העם. יָבֹא נָחָשׁ שֶׁלָּקָה עַל הוֹצָאַת דִּבָּה וְיִפָּרַע מִמּוֹצִיאֵי דִּבָּה, יָבֹא נָחָשׁ שֶׁכָּל הַמִּינִין נִטְעָמִין לוֹ טַעַם אֶחָד וְיִפָּרַע מִכְּפוּיֵי טוֹבָה שֶׁדָּבָר אֶחָד מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְכַמָּה מַטְעַמִּים (תנחומא):
וְגָרֵי יְיָ בְּעַמָא יָת חִיוַן קָלָן וּנְכִיתוּ יָת עַמָא וּמִית עַם סַגִי מִיִשְׂרָאֵל
וישלח וגו' השרפים. שם תאר הנחשים ודרך דרש אם ישך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון והם שלחו לשונם לנשוך כן שולח בהם:
את הנחשים נחשים לא נאמר אלא הנחשים ר׳ יודן אומר הם הנחשים שהיה הענן שורף שהיו בזכותו של אהרן עכשיו שנסתלקו במיתתו היו מזיקים.
אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים. נִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל דִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה וְהוֹסִיפוּ לַחֲטֹא לְדַבֵּר בֵּאלֹהִים, שָׁלַח ה׳ בָּהֶם מַה שֶׁנּוֹלְדוּ מֵחֶטְאָם, כִּי כְּבָר כָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים כִּי מֵהָעֲבֵירָה יוֹצֵא מַזִּיק, וּבָזֶה תַּעֲמֹד עַל אֲמִתַּת מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח.) שֶׁאָמְרוּ: שָׁאֲלוּ לַנָּחָשׁ, אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל וְכוּ׳, אַתָּה מַה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ? וְהֵשִׁיב: אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ תְּשׁוּבָתוֹ כִּי יֵשׁ מִין עֲבֵרָה שֶׁמִּמֶּנָּה יֵצֵא מִין נֶזֶק שֶׁבּוֹ, וְכָאן נוֹלְדוּ מֵחַטָּאתָם שְׁנֵי דְּבָרִים: נָחָשׁ וְשָׂרָף, נָחָשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנַּיִם מֵמִית אָדָם וְשׂוֹרֵף הַנֶּפֶשׁ, וַיְשַׁלְּחֵם ה׳ בָּם, כְּאָמְרוֹ וַיְשַׁלַּח ה׳ בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים. וְאָמַר וַיְשַׁלַּח עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב ח:ד) ״וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם״. הַנְּחָשִׁים הֵם כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה, שֶׁכָּל הַמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע בַּחֲבֵרוֹ וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּרַבּוֹ נָחָשׁ מַכִּישׁוֹ. וְהַשְּׂרָפִים הֵם כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים. שׁוּב רָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה יט,כב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״הַשְּׂרָפִים״ שֶׁהֵם שׂוֹרְפִים הַנֶּפֶשׁ, עַד כָּאן, וְזֶה מְכֻוָּן לִדְבָרֵינוּ.
