לִשְׁפוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּפָמִ֑י לְחוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַחוּפָמִֽי׃

המניין ממשיך במשפחות בנימין: לשפופם משפחת השופמי, לחופם משפחת החופמי. רש״י מבאר ששפופם הוא מופים, על שם שהיה יוסף שפוף בין האומות. חזקוני מבאר ששפופם הוא מופים וחופם הוא חופים, ומעיר שמתו חמישה מבניו של בנימין ולכן חמש משפחות בטלו ונשתיירו שבע, חמש מחמשת בניו ושתיים משני בני בניו. הפסוק ממשיך את מניין שבט בנימין. גם שמות אלה נושאים זיכרון ליוסף, כפי שביאר רש״י ששפופם רומז למצבו של יוסף שהיה שפוף ונמוך בין האומות בזמן היותו עבד ואסיר. חזקוני מלמד שחלק ממשפחות בנימין נכחדו במהלך שנות המדבר, ונותרו שבע משפחות בלבד מתוך העשר המקוריות, בין מבניו ובין מבני בניו.