יִפְקֹד ה׳ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳ לָמָּה בָּחַר כִּנּוּי זֶה מִכָּל כִּנּוּיֵי הַמַּעֲלָה וְהַשֶּׁבַח הַיְּדוּעִים לַה׳. ב׳ לָמָּה הֶאֱרִיךְ לָשׁוֹן אֲשֶׁר יֵצֵא וְגוֹ׳ וַאֲשֶׁר יָבֹא וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם. ג׳ אָמְרוֹ וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת וְגוֹ׳, מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁה׳ יַעְלִים עֵינוֹ מִבָּנָיו שֶׁיִּהְיוּ כַּצֹּאן אֲשֶׁר וְגוֹ׳.
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: דַּע כִּי תְּכוּנַת הַשֵּׂכֶל וּבְחִירָתוֹ וּשְׁלִילָתוֹ רְחוֹקָה בְּגֶדֶר הַנִּשְׁתְּוָן בְּרִבּוּי הַנּוֹשְׂאִים, וּכְשֵׁם שֶׁיִּשְׁתַּנּוּ הַנִּבְרָאִים בְּצוּרָתָם וּבְקוֹמָתָם וְאֵין הַהִשְׁתַּוּוּת בָּהֶם, כְּמוֹ כֵן וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּעִנְיַן הִשְׁתַּנּוּת הַנִּבְחָר וְהַנִּשְׁלָל בִּבְחִינַת הַהַשְׂכֵּל וְהָרָצוֹן, נוֹסָף עַל שִׁנּוּי פְּרָטֵי הַטֶּבַע בִּתְכוּנַת הַהַרְכָּבָה שֶׁבַּיְּסוֹדוֹת וְכֹחוֹת הִיּוּלִיִּים אֲשֶׁר מֵהֶם יִוָּלֵד הַבְּחִירָה בַּדּוֹמִים, וְיִמָּצֵא לִפְעָמִים הַהִשְׁתַּוּוּת בַּתְּכוּנָה וְהוּא נֶעְלָם, וְהוּא מַה שֶׁכִּוְּנוּ רַזַ״ל (נדרים לט:) לוֹמַר ״בֶּן גִּילוֹ״ בְּעִנְיַן בִּקּוּר חוֹלִים. וּמִזֶּה תְּשַׁעֵר שֶׁיֻּשְׁלַל בְּגֶדֶר הַנִּמְצָא שֶׁיִּשְׁתַּוּוּ רַבִּים כָּהֵמָּה שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהָיוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְאֶחָד, וְהַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יָשִׂים ה׳ עֲלֵיהֶם לֹא יִשְׁתַּוּוּ בִּרְצוֹנָם אֵלָיו, זוּלַת הָאִישׁ מֹשֶׁה שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (תיקוני זוהר סט) שֶׁהָיָה שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל דּוֹר הַמִּדְבָּר, בְּסוֹד אָמְרוֹ (ישעיהו סג:יא) ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (במדבר יא:יב) ״הֶאָנֹכִי הָרִיתִי״ וְגוֹ׳. וְזוֹ הָיְתָה סִבָּה שֶׁהַמַּפְקִיד וְהַנִּפְקָדִים נִמְזְגוּ לְגֶדֶר הַהִשְׁתַּוּוּת וְכָל אֶחָד הָיָה לוֹ כִּלְבָבוֹ.
וְזֶה הוּא גַּם כֵּן טַעַם שֶׁצִּוָּה ה׳ עֲשׂוֹת שׁוֹפְטִים לִשְׁבָטֶיךָ וְכוּ׳, לְפִי שֶׁהַשֵּׁבֶט יִתְקָרֵב בַּתְּכוּנָה לַעֲנָפָיו. וְזֶה יָדַע וּבָחַן מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאָמַר תְּשׁוּבָה לְמַאֲמַר הַמִּיתָה: יִפְקֹד ה׳ - פֵּרוּשׁ יְמַנֶּה, אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת - פֵּרוּשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ רוּחַ שֶׁל כָּל בָּשָׂר וְגֶדֶר תְּכוּנָתָם, תְּמַנֶּה אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה טִבְעוֹ שָׁוֶה בִּתְכוּנָה לְכָל הָעֵדָה, שֶׁיַּסְכִּים הוּא לְמַה שֶׁיֹּאמְרוּ הֵם וְיַסְכִּימוּ הֵם לְמַה שֶׁיֹּאמַר הוּא לָהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם - פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הָרָצוֹן בָּהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וְגוֹ׳ - שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הָרָצוֹן כָּמוֹהוּ לָצֵאת וְלָבֹא עִמּוֹ. וְתָלָה הַדָּבָר בּוֹ כִּי הוּא הַמֶּלֶךְ, וּבְחִירָה כָּזֹאת הִיא מֻחְלֶטֶת הַשָּׂגָה מִזּוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ תֹּכֶן הָרוּחוֹת וְיֵדַע רוּחַ שֶׁתִּתְמַזֵּג עִם כֻּלָּן. וְאִישׁ כָּזֶה אֵינוֹ בַּנִּמְצָא זוּלַת אִם יִהְיֶה אָדָם כְּמֹשֶׁה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָפָיו וְהוּא שֹׁרֶשׁ לְכֻלָּם, וְזוּלַת זֶה תִּהְיֶה עֲדַת ה׳ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. וְתַכְלִית כַּוָּנַת דִּבְרֵי מֹשֶׁה לַה׳ הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֲנִי אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דּוֹבֵר, אֲבָל יְתֻקַּן דָּבָר זֶה קֹדֶם אִם יוּכַל לְהִכָּנֵס בְּגֶדֶר הַתִּקּוּן, וְאִם לֹא - תִּהְיֶה עֲדַת ה׳ כַּצֹּאן וְגוֹ׳. וְהַיּוֹצֵא מִזֶּה הוּא וְלֹא יָמוּת, כָּרָמוּז בְּתֵבַת ״לֵאמֹר״ שֶׁאָמַרְנוּ, וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים אַתָּה לָמֵד שֶׁאִם יִמָּצֵא אִישׁ כָּזֶה הִנֵּה הוּא מַסְכִּים גַּם הוּא לֵאָסֵף אֶל עַמָּיו כְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ.
