בְּמִדְבַּר כ״ז · ט׳

וְאִם־אֵ֥ין ל֖וֹ בַּ֑ת וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְאֶחָֽיו׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ההלכה ממשיכה: ואם אין לו בת, ונתתם את נחלתו לאחיו. אבן עזרא מבאר ש״לאחיו״ פירושו מאב או מאם, כלומר לאחים בכלל. הרמב״ן מבאר שקיבלו חכמים שהאב יורש את בנו כאשר מת בלא זרע, ולא הזכיר הכתוב זאת במפורש, והטעם כי במשפטי הירושה כל מנחיל נוחל, כלומר יש קשר הדדי בין המנחיל לנוחל. הפסוק ממשיך את סולם הירושה: בהיעדר בן ובת, עוברת הנחלה לאחי המת. זהו השלב השלישי בסדר הקדימה של הירושה. פירוש הרמב״ן מלמד על עיקרון עמוק בדיני ירושה שנמסר בקבלה, שהאב יורש את בנו אף שלא נזכר בפירוש בכתוב, משום שיש הדדיות במשפטי הנחלה. כך משלימה התורה את מבנה דיני הירושה, המסדיר בבהירות מי קודם למי בירושת הנחלה.
מבוסס על אבן עזרא, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִם לֵית לֵיהּ בְּרַתָּא וְתִתְּנוּן יָת אַחֲסַנְתֵּיה לַאֲחוֹהִי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לאחיו. מאב או מאם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְאִם אֵין לוֹ בַת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו - קִבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב״ב קטו) כִּי הָאָב יוֹרֵשׁ אֶת בְּנוֹ כַּאֲשֶׁר מֵת בְּלֹא זֶרַע, וְלֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב זֶה. וְהַטַּעַם כִּי בְּמִשְׁפְּטֵי הַיְּרֻשָּׁה כָּל מַנְחִיל נוֹחֵל, כִּי הַקֻּרְבָה שָׁוָה, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שֶׁהַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו גַּם הָאָב יוֹרֵשׁ אֶת הַבֵּן. וְעוֹד, כִּי הַיְּרֻשָּׁה הִיא בְּשַׁלְשֶׁלֶת הַזֶּרַע בְּיוֹצְאֵי חֲלָצָיו לֹא בַּצְּדָדִין. אִם כֵּן וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו מַשְׁמַע נַחֲלָה שֶׁהָאָב יוֹרֵשׁ בַּקֶּבֶר וּמִמֶּנּוּ תָּבֹא לָאַחִים, אֲבָל לֹא רָצָה לוֹמַר ״וְאִם אֵין לוֹ בַת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאָבִיו״, כִּי דֶּרֶךְ בְּרָכָה יְדַבֵּר וְלֹא בַּנִּכְרָתִים. וְאוּלַי לֹא הָיָה זֶה בְּבָאֵי הָאָרֶץ שֶׁיִּנְחַל הָאָב אֶת הַבֵּן, שֶׁבָּהֶם יְדַבֵּר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל