וְאִם־אֵ֥ין ל֖וֹ בַּ֑ת וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְאֶחָֽיו׃

וְאִם לֵית לֵיהּ בְּרַתָּא וְתִתְּנוּן יָת אַחֲסַנְתֵּיה לַאֲחוֹהִי

לאחיו. מאב או מאם:

וְאִם אֵין לוֹ בַת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו - קִבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב״ב קטו) כִּי הָאָב יוֹרֵשׁ אֶת בְּנוֹ כַּאֲשֶׁר מֵת בְּלֹא זֶרַע, וְלֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב זֶה. וְהַטַּעַם כִּי בְּמִשְׁפְּטֵי הַיְּרֻשָּׁה כָּל מַנְחִיל נוֹחֵל, כִּי הַקֻּרְבָה שָׁוָה, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שֶׁהַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו גַּם הָאָב יוֹרֵשׁ אֶת הַבֵּן. וְעוֹד, כִּי הַיְּרֻשָּׁה הִיא בְּשַׁלְשֶׁלֶת הַזֶּרַע בְּיוֹצְאֵי חֲלָצָיו לֹא בַּצְּדָדִין. אִם כֵּן וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו מַשְׁמַע נַחֲלָה שֶׁהָאָב יוֹרֵשׁ בַּקֶּבֶר וּמִמֶּנּוּ תָּבֹא לָאַחִים, אֲבָל לֹא רָצָה לוֹמַר ״וְאִם אֵין לוֹ בַת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאָבִיו״, כִּי דֶּרֶךְ בְּרָכָה יְדַבֵּר וְלֹא בַּנִּכְרָתִים. וְאוּלַי לֹא הָיָה זֶה בְּבָאֵי הָאָרֶץ שֶׁיִּנְחַל הָאָב אֶת הַבֵּן, שֶׁבָּהֶם יְדַבֵּר: