בְּמִדְבַּר כ״ח · י״ט

וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ה' מפרט את מוסף חג המצות: והקרבתם אישה עולה לה', פרים בני בקר שניים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימים יהיו לכם. רש״י מבאר שהפרים כנגד אברהם שנאמר ״ואל הבקר רץ אברהם״, האילים כנגד אילו של יצחק, והכבשים כנגד יעקב שנאמר ״והכשבים הפריד יעקב״. חזקוני מבאר ש״תמימם יהיו לכם״ מלמד שאם יהיו בעלי מומין הרי אתם מחללין שבת בשחיטתן. הפסוק מפרט את מוסף חג המצות, הזהה במבנהו למוסף ראש חודש. הביאורים מלמדים על רמז בבחירת סוגי הבהמות, המזכירים את שלושת האבות. הקפדת התורה על בהמות תמימות מבליטה שרק בעל חיים שלם וללא מום ראוי לקורבן. כך משלב מוסף החג בין עבודת ה' המעשית לבין זיכרון זכות האבות, ומבטא את הקשר בין קורבנות הדורות לבין ברית האבות שעליה עומד עם ישראל.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

פרים. כְּנֶגֶד אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם" (בראשית י"ח):

אילים. כְּנֶגֶד אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק:

כבשים. כְּנֶגֶד יַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב" (שם ל'); בִּיסוֹדוֹ שֶׁל רַ' מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן רָאִיתִי זֹאת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְקַרְבוּן קוּרְבָּנָא עֲלָתָא קֳדָם יְיָ תּוֹרִין בְּנֵי תוֹרֵי תְּרֵין וּדְכַר חָד וְשַׁבְעָא אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא שַׁלְמִין יְהוֹן לְכוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

תמימם יהיו לכם אבל אם יהיו בעלי מומין הרי אתם מחללין שבת בשחיטתן ובפשיטתן שהרי אינן קרבין ועל כן נאמר קדשי בזית ואת שבתותי חללת ולכך לא כתיב תמימים בראש חדש הואיל ואינו אסור בעשיית מלאכה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל