בְּמִדְבַּר כ״ח · כ׳

וּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֗ר וּשְׁנֵ֧י עֶשְׂרֹנִ֛ים לָאַ֖יִל תַּעֲשֽׂוּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ה' מפרט את מנחת מוסף החג: ומנחתם סולת בלולה בשמן, שלושה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל תעשו. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו. הרמב״ן מבאר שטעם ״שלשה עשרנים לפר״ הוא לכל פר מהם, וכן ״שלושה עשרונים לפר האחד״ פירושו לכל אחד מהם, וללמד על שיעור הכבש הביא ״עישרון עישרון״. הפסוק מפרט את מנחות הסולת המלוות את פרי ואילי מוסף חג המצות. פירוש הרמב״ן מבהיר שהשיעור של שלושה עשרונים נאמר לכל פר בנפרד, אף שיש שני פרים, ולא בסך הכול. כך נקבע שכל בהמה מלווה במנחת סולת בשיעור התואם את גודלה. הדיוק בשיעורי המנחה לכל בהמה מבטיח שמערך הקורבנות שלם ומדויק, ושכל פר, איל וכבש מקבל את מנחתו הראויה, כפי שנקבע בפרשת הנסכים לכל סוגי הבהמות.
מבוסס על אונקלוס, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּמִנְחַתְהוֹן סוּלְתָּא דְפִילָא בִּמְשַׁח תְּלָתָא עִשְׂרוֹנִין לְתוֹרָא וּתְרֵין עִשְׂרוֹנִין לְדִכְרָא תַּעְבְּדוּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְטַעַם שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר - לְכָל פַּר מֵהֶם, וְכֵן ״שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד״ (במדבר כ״ח:כ״ח) - לְכָל הָאֶחָד מֵהֶם. וְלַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד (במדבר כ״ח:כ״א) יְלַמֵּד עָלָיו בְּאָמְרוֹ עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן, וְעוֹד יְפָרֵשׁ לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים. וְכֵן זֶה לַפָּר הָאֶחָד - לִשְׁנֵי הַפָּרִים. אֲבָל פַּעַם יְקַצֵּר הַכָּתוּב בְּדָבָר הַמּוּבָן, כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד וְלֹא יִהְיֶה לַשֵּׁנִי כְּלוּם. וִיפָרֵשׁ בַּכְּבָשִׂים שֶׁהֵן מְרֻבִּין, וְכָל שֶׁכֵּן בַּפָּרִים. וּבְסֻכּוֹת שֶׁהַפָּרִים מְרֻבִּין, יְפָרֵשׁ בָּהֶן "לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים" (במדבר כ״ט:י״ד):

מקור: ספריא · נחלת הכלל