עִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃

ה' משלים את מנחת מוסף חג השבועות: עישרון עישרון לכבש האחד, לשבעת הכבשים. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו, עישרון עישרון לכל אחד משבעת הכבשים. הפסוק קובע את מנחת הכבשים במוסף חג השבועות: עישרון סולת אחד לכל אחד משבעת הכבשים. כך מושלם מערך המנחות של מוסף החג, כאשר לפר שלושה עשרונים, לאיל שני עשרונים ולכל כבש עישרון אחד. הדיוק בשיעורי המנחה לכל בהמה לפי גודלה חוזר בעקביות בכל המוספים. שיטתיות זו של התאמת מנחת הסולת לגודל הבהמה מבטאת את ההרמוניה שבעבודת הקורבנות. כל בהמה, בהתאם לגודלה, מלווה בשיעור סולת מדויק, כך שהקורבן שלם ומדויק בכל פרטיו, כפי שנקבע בפרשת הנסכים לכל סוגי הבהמות המוקרבות על המזבח.