עִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃

הפסוק משלים את שיעורי המנחה של יום הכיפורים: עישרון עישרון לכל כבש מן שבעת הכבשים. אונקלוס מתרגם כפשוטו שעישרון אחד לכל כבש. הפסוק קובע את מנחת הכבשים ביום הכיפורים: לכל אחד משבעת הכבשים מצורף עישרון סולת. בכך מושלם פירוט המנחות של מוסף היום, באותו מבנה כמו בראש השנה. שיעור העישרון לכבש הולם את גודלו הקטן ביחס לפר ולאיל. פירוט זה ממשיך את הדיוק המאפיין את עבודת הקורבנות. הפסוק מבהיר שגם ביום הכיפורים נשמר אותו יחס קבוע של מנחות: שלושה עשרונים לפר, שניים לאיל ואחד לכל כבש. החזרה על המבנה מלמדת על עקביות דיני המוסף בכל המועדים. כך מסתיים פירוט המנחות הנלוות לעולת יום הכיפורים, ולאחריו יבוא פירוט קורבן החטאת המשלים את מוסף היום לצד חטאת הכיפורים המיוחדת של עבודת הכהן הגדול.