וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃

וּתְקַרְבוּן עֲלָתָא קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹרִין בְּנֵי תוֹרֵי תְּלַת עֲשַׂר דִכְרִין תְּרֵין אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא אַרְבְּעָא עֲשַׂר שַׁלְמִין יְהוֹן

פרים בני בקר שלשה עשר כבשים בני שנה ארבעה עשר יש בסוכות תוספת שמחה לפי שכבר אספו כל פירותיהם ותוספת מצות סוכה וד׳‎ מינים שבלולב לפיכך יש בהן תוספת מוסף.

וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה וְגוֹ׳ לַה׳ פָּרִים וְגוֹ׳. נִרְאֶה כִּי טַעַם הַמְעָטַת הַפָּרִים יוֹם יוֹם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוֹדֵי שְׁבִיעִיּוֹת: הָאֻמּוֹת הֵם הָרַבִּים שִׁבְעִים אֻמּוֹת וְנִמְשְׁלוּ לְפָרִים, וְיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן הֵם בִּבְחִינַת הַשֶּׁבַע בְּסוֹד בַּת שֶׁבַע (זוהר חדש ג רסו.), וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם שְׁבִיעִיּוֹת: הַקָּרְבָּנוֹת בְּכָל הַמּוּסָפִין שִׁבְעָה שִׁבְעָה, יָמִים טוֹבִים שִׁבְעָה שִׁבְעָה, הַשַּׁבָּת סוֹד שִׁבְעָה עַנְפֵי אִילָן שֶׁבּוֹ שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָן שִׁבְעָה, צַדִּיקִים שִׁבְעָה, וְרָמַז ה׳ כְּנֶגֶד הָאֻמּוֹת הָרְמוּזִים בַּפָּרִים שֶׁיִּהְיוּ מִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים.

וְרָמַז בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה קָבוּעַ אַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים, לִרְמֹז שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאִים בְּרֶמֶז הַכְּבָשִׂים, אֶחָד נִסְתָּר וְאֶחָד נִגְלֶה. הַנִּסְתָּר הֵם הַבְּרוּרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵר מֵהָאֻמּוֹת, וְהַנִּגְלֶה הֵם הַמְבָרְרִים. וְלָזֶה כְּשֶׁכָּלִים הַפָּרִים זֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁכָּלָה מֵהֶם הַנִּסְתָּר וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל לְמוֹפֵת וְאוֹת. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז ה׳ בְּקָרְבַּן יוֹם עֲצֶרֶת שִׁבְעָה כְּבָשִׂים שֶׁהֵם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל צֹאן קְדוֹשִׁים, פַּר הוּא הַנִּשְׁאָר מֵהָאֻמּוֹת מֵעָנָף יִשְׁמָעֵאל, אַיִל הוּא הַנִּשְׁאָר מִבְּנֵי עֵשָׂו הַבָּא מִיִּצְחָק, וְהָבֵן סוֹד הַדָּבָר.