רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11מלבד עלת החדש. מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא בְיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה:

מלבד עלת החדש. מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא בְיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה:
בַּר מֵעֲלַת יַרְחָא וּמִנְחָתַהּ וַעֲלַת תְּדִירָא וּמִנְחָתַהּ וְנִסְכֵּיהוֹן כִּדְחָזֵי לְהוֹן לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ
הִזְכִּיר בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי "מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ", וְלֹא הִזְכִּיר חַטַּאת הַחֹדֶשׁ, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים הִזְכִּיר "מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפּוּרִים", וְלֹא הִזְכִּיר עוֹלַת הַכִּפּוּרִים. וְהַטַּעַם, כִּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּיָדוּעַ שֶׁהָעוֹלָה שֶׁצִּוָּה בְּכָאן מִלְּבַד הָעוֹלָה שֶׁצִּוָּה שָׁם, כִּי בְּיוֹם אֶחָד נִצְטַוּוּ וְאֵינָם שָׁוִים, כִּי שָׁם (ויקרא טז ה) לֹא נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אַיִל אֶחָד לְעוֹלָה, וּבְכָאן צִוָּה לְעוֹלָה פַּר וְאַיִל וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים. אִם כֵּן דָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁאֵלּוּ מוּסָפִין עַל הַנִּזְכָּרִים שָׁם. אֲבָל הַחַטָּאת שֶׁהוּא שָׁוֶה כָּאן וְכָאן הָיָה אֶפְשָׁר לִטְעוֹת בּוֹ וְלַחְשֹׁב שֶׁהוּא הַחַטָּאת שֶׁהוּזְכַּר שָׁם, כִּי אֵין בְּיוֹם אֶחָד שְׁנֵי חַטָּאוֹת, וּלְכָךְ הִזְכִּיר אוֹתוֹ וּפֵרֵשׁ בּוֹ "מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפּוּרִים", שֶׁאוֹתוֹ חַטָּאת הוּא חַטַּאת הַכִּפּוּרִים, כְּלוֹמַר הַחַטָּאת פְּנִימִי שֶׁנִּשְׂרָף מְכַפֵּר עַל הַמִּקְדָּשׁ מִטֻּמְאוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם, וְזֶה חַטָּאת חִיצוֹנָה כִּשְׁאָר חַטָּאוֹת הַבָּאִים עִם הַמּוּסָפִין. וְכֵן בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר כִּי מַה שֶׁצִּוָּה בְּכָאן מִלְּבַד מַה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּפָרָשַׁת הַמּוֹעֲדוֹת, כֵּיוָן שֶׁבְּיוֹם אֶחָד נֶאֶמְרוּ בּוֹ שְׁתֵּי הַפָּרָשִׁיּוֹת וְאֵינָן שָׁווֹת, וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר גַּם הַחַטָּאת מִפְּנֵי שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם "וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם" (ויקרא כג יח) שֶׁדָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁכָּל הַנִּזְכָּרִים שָׁם בָּאִין בִּגְלַל הַלֶּחֶם וְחוֹבָה לוֹ, וְאֵלּוּ מוּסָפִים עֲלֵיהֶם. אֲבָל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הָיָה בְּמַשְׁמַע שֶׁמַּה שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ" וְגוֹ' (במדבר כ״ח:י״א) יִהְיֶה בִּשְׁאָר הֶחֳדָשִׁים כֻּלָּם, אֲבָל בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה כָּל קָרְבָּנוֹ הַקָּרְבָּן הַזֶּה שֶׁחִדֵּשׁ בּוֹ, וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לוֹמַר "מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ". וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר כֵּן כְּבָר לָמַדְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶׁבָּא בְּפָרָשַׁת "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" הִיא מִצְוָה בְּכָל הֶחֳדָשִׁים וְגַם הַחַטָּאת, וְלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר "מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְחַטָּאתָהּ":
מלבד עלת החדש וא״ת אמאי לא אמר ומלבד חטאת החודש אלא י״ל כל העולות כפרתן שוה עשה ועל לא תעשה הניתק לעשה, ולכך הזכירם זו על זו אבל חטאת ר״ח וחטאת ר״ה אין כפרתן שוה. כיצד של ר״ח מכפר על שאין בו ידיעה לא בתחלה ולא בסוף כמו שפירשו רז״ל מדכתיב ביה לה׳ אבל של ר״ה מכפר על שאין בה ידיעה בתחילה ויש בה ידיעה בסוף ולכך לא הזכירם זו על זו.
ונסכיהם קאי אנסכי יין דראש השנה ואנסכי יין ואנסכי מנחה דעולת החודש ודעולת התמיד.