וּנְשִׂ֤יא בֵֽית־אָב֙ לְמִשְׁפְּחֹ֣ת מְרָרִ֔י צוּרִיאֵ֖ל בֶּן־אֲבִיחָ֑יִל עַ֣ל יֶ֧רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֛ן יַחֲנ֖וּ צָפֹֽנָה׃

הפסוק מזכיר את נשיא בית האב למשפחות מררי: צוריאל בן אביחיל, וקובע שעל ירך המשכן יחנו צפונה. אבן עזרא מעיר שייתכן ש״צפונה״ הוא מלשון טמון וגנוז, ומקשר זאת לרעיון שהצפון נכבד. לפי פשט הכתוב, צוריאל בן אביחיל הוא ראש בית האב של מררי, ובני מררי חונים בצד צפון של המשכן. כך משלים הכתוב את תיאור מקום חניית שלוש משפחות הלוי: גרשון במערב, קהת בדרום ומררי בצפון, כשהמזרח שמור לכהנים ולמשה. הזכרת הנשיא יחד עם מקום החנייה משלימה את מערך הסדרת בית מררי, ומכינה את הרקע לפירוט תפקידו בנשיאת קרשי המשכן ועמודיו במסע המחנה.