הפסוק מוסר את מספר בני מררי: במספר כל זכר מבן חודש ומעלה, ששת אלפים ומאתיים. לפי פשט הכתוב זהו מספר הזכרים בבית מררי מגיל חודש ומעלה, כפי שנמנו במפקד הלווים המיוחד. התורה מוסרת את מספר כל אחת משלוש המשפחות הראשיות בנפרד, כדי לקבוע במדויק את גודל כל משפחה ואת תרומתה לעבודת המשכן. אין בפסוק זה פרשנות נוספת מעבר למסירת המספר, והוא חלק ממערך המניין של שבט לוי, המפרט את גודל בית מררי לפני תיאור מקום חנייתו ותפקידו במשכן. בכך משלים הכתוב את מסירת מספרי שלוש משפחות הלוי הראשיות, גרשון קהת ומררי, לפני חישוב המספר הכולל.