בְּמִדְבַּר ג׳ · מ״ה

קַ֣ח אֶת־הַלְוִיִּ֗ם תַּ֤חַת כׇּל־בְּכוֹר֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הַלְוִיִּ֖ם תַּ֣חַת בְּהֶמְתָּ֑ם וְהָיוּ־לִ֥י הַלְוִיִּ֖ם אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ה׳ מצווה: קח את הלווים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלווים תחת בהמתם, והיו לי הלווים אני ה׳. רש״י מבאר שלא פדו בהמות הלווים את בכורות הבהמה הטהורה של ישראל אלא את פטרי חמוריהם, ושה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים של ישראל, שכן מנה העודפים באדם בלבד. אבן עזרא מוסיף שזו לקיחה נוספת, כאילו אמר שכאשר תיקח את הלווים יהיו העודפים פדויים. לפי פשט הכתוב, ה׳ חוזר ומצווה על ההחלפה: הלווים תחת הבכורות ובהמותיהם תחת בכורות הבהמה, וקובע שהלווים יהיו מעתה מקודשים לה׳. כך מושלמת ההחלפה העיקרית, והנותר לטפל בו הוא פדיון הבכורות העודפים במספר.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואת בהמת הלוים וגו'. לֹא פָדוּ בְהֵמוֹת הַלְוִיִּם אֶת בְּכוֹרֵי בְהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֶת פִּטְרֵי חֲמוֹרֵיהֶם, וְשֶׂה אֶחָד שֶׁל בֶּן לֵוִי פָּטַר כַּמָּה פִטְרֵי חֲמוֹרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי מָנָה הָעוֹדְפִים בָּאָדָם וְלֹא מָנָה הָעוֹדְפִים בַּבְּהֵמָה (שם ד'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

קָרֵב יָת לֵוָאֵי חֲלַף כָּל בּוּכְרָא בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָת בְּעִירָא דְלֵוָאֵי חֲלַף בְּעִירְהוֹן וִיהוֹן מְשַּׁמְשִׁין קֳדָמַי לֵוָאֵי אֲנָא יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

קח את הלוים. פעם אחרת כאילו אמר כאשר תקח את הלוים יהיו העודפים פדיום ונסמכה מלת פדויי אל המספר וכמוהו רבים יש מכחישים אמרו מזה נלמוד כי פדיון כל בכור חמשה שקלים ואינו ראיה כי זאת מצוה בפני עצמה והאמת דברי קבלה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל - הִנֵּה הַבְּכוֹרִים נִתְקַדְּשׁוּ לִהְיוֹת לַשֵּׁם מֵעֵת שֶׁצִּוָּה ״קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם״ וְגוֹ' (שמות יג ב), וְהָיוּ בְּכוֹרִים רַבִּים בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא נִפְדּוּ עַד הֵנָּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאֱמַר לְמִי יִהְיֶה הַפִּדְיוֹן, כִּי עַתָּה הוּא שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וַעֲדַיִן לֹא נִצְטַוּוּ בְּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה. וְהִנֵּה הֵם עוֹמְדִים בִּקְדֻשָּׁתָן סְתָם, וְיִתָּכֵן שֶׁהָיְתָה בָּהֶן עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (זבחים קיב). וְהַנִּרְאֶה אֵלַי כִּי הַבְּכוֹרִים הָאֵלֶּה כֻּלָּם לֹא נוֹלְדוּ בַמִּדְבָּר בְּשָׁנָה אַחַת, כִּי לֹא נִתְרַבּוּ הָעָם שָׁם כָּל כָּךְ, רַק כָּל הַבְּכוֹרִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל נִמְנוּ, כִּי כֻלָּם נִתְקַדְּשׁוּ כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי שָׁם (שמות יג יא). וְעַתָּה הֶחְלִיפָם בַּלְוִיִּם וְהֵם פִּדְיוֹנָם, וְצִוָּה שֶׁיִּפְדּוּ הַנּוֹתָרִים וְנָתַן הַפִּדְיוֹן לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כַּאֲשֶׁר הִיא מִצְוָה לְדוֹרוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל מה שאין הלויים של עכשיו פודין את הבכורות הנולדים לישראל מכאן ולהבא היינו טעמא שהרי הלויים של עכשיו נולדו מאבותיהם הלויים שכבר פדו בכורי ישראל ואין הדין נותן שיהיה להם כח לפדות אותו יותר מפעם אחת וכל הבכורות של עכשיו אינם מבכורות שנפדו כבר בלוים במדבר אלא נולדים הם מפשוטי ישראל שלא נפדו מעולם והבכורות שנפדו בלוים במדבר אינן ידועים לפטור את הבאים מהן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי ה׳. הַכַּוָּנָה בְּמַאֲמַר אֲנִי ה׳, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני שס״ד) עֲתִידָה עֲבוֹדָה שֶׁתַּחְזוֹר לַבְּכוֹרוֹת, לֹא יֵרְדוּ הַלְוִיִּם מִהְיוֹת לַה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיוּ לִי אֲנִי ה׳ כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמִי לְעוֹלָם וָעֶד כְּמוֹ כֵן יִהְיוּ לִי הַלְוִיִּם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל