וְלָקַחְתָּ֗ חֲמֵ֧שֶׁת חֲמֵ֛שֶׁת שְׁקָלִ֖ים לַגֻּלְגֹּ֑לֶת בְּשֶׁ֤קֶל הַקֹּ֙דֶשׁ֙ תִּקָּ֔ח עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הַשָּֽׁקֶל׃

וְתִסַב חָמֵשׁ חָמֵשׁ סִלְעִין לְגֻלְגַלְתָּא בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תִּסַב עַשְׂרִין מָעִין סִלְעָא

חמשת חמשת שקלים לגלגלת שהרי בכך דין פדיון בכור.

וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״וְלָקַחְתָּ״ בְּוָא״ו, כֵּיוָן שֶׁמַּאֲמָר זֶה הוּא גְּזֵרַת מַאֲמַר וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְגוֹ׳? וְאוּלַי כִּי בָּזֶה הֵעִיר כַּוָּנַת כָּתוּב הַקּוֹדֵם לָזֶה ״וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה״ וְגוֹ׳, שֶׁגְּזֵרָתוֹ הוּא ״מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּקַּח פִּדְיוֹן בְּכוֹרוֹת הָעוֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם מֵאֵת הַבְּכוֹרוֹת וְלֹא מֵהַלְוִיִּם, שֶׁתַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר שֶׁכְּדֶרֶךְ שֶׁפָּדוּ בְּבֶהֱמַת הַלְוִיִּם בְּהֶמְתָּם כְּמוֹ כֵן יִפְדּוּ הַנּוֹתָרִים מֵהֶם, וְקַל וָחוֹמֶר הוּא. תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ, יִהְיֶה הַפִּדְיוֹן. וְכֵן אָמַר בַּמַּעֲשֶׂה וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְגוֹ׳ מֵאֵת בְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת הַכָּסֶף, וְהוֹסִיף לוֹמַר מִצְוָה שְׁנִיָּה שֶׁיִּהְיֶה הַפִּדְיוֹן חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְלָקַחְתָּ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. וְחָזַר לוֹמַר תִּקָּח, שֶׁיִּקַּח הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא כָּפוּל, וְשֶׁדָּבָר זֶה מְעַכֵּב בַּפִּדְיוֹן.