וַיִּסְע֖וּ מֵרִמֹּ֣ן פָּ֑רֶץ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּלִבְנָֽה׃

בני ישראל נסעו מרמון פרץ ויחנו בלבנה. אונקלוס מתרגם את שמות המקומות. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות של תקופת הנדודים במדבר. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: תיעוד תחנה נוספת בדרך. לבנה היא אחת מן התחנות הרבות שנזכרות רק ברשימה המפורטת שבפרקנו, מבלי שיסופר עליהן דבר במקום אחר. עצם הרישום התמציתי מדגיש את מטרת הפרק לשמר את סדר החניות שנקבע על פי ה׳. בכך מוסיפה הרשימה עוד חוליה בשרשרת המסעות הארוכה של שנות הנדודים, ומשמרת את זכר הדרך שעברו ישראל במדבר, גם במקומות שאין לגביהם סיפור מיוחד בתורה.