וַיִּסְע֖וּ מִלִּבְנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִסָּֽה׃

בני ישראל נסעו מלבנה ויחנו ברסה. אונקלוס מתרגם את שמות המקומות. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות של תקופת הנדודים במדבר. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: תיעוד תחנה נוספת בדרך. רסה היא אחת מן התחנות הרבות שנזכרות רק ברשימה המפורטת שבפרקנו. עצם הרישום התמציתי - ״ויסעו״ ״ויחנו״ - מאפיין את רוב פסוקי הפרק, שנועדו לשמר את סדר החניות המדויק. בכך ממשיכה הרשימה ללוות את הקורא בכל שלבי הדרך במדבר, תחנה אחר תחנה. שרשרת המסעות הארוכה משקפת את שנות הנדודים שנגזרו על ישראל, שבהן חנו במקומות רבים עד בואם אל גבול ארץ מואב.