וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑חַת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽרַח׃

בני ישראל נסעו מתחת ויחנו בתרח. אונקלוס מתרגם את שמות המקומות. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות של תקופת הנדודים במדבר. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: תיעוד תחנה נוספת בדרך. תרח היא אחת מן התחנות הרבות שנזכרות רק ברשימה המפורטת שבפרקנו, מבלי שיסופר עליהן דבר במקום אחר. עצם הרישום התמציתי - ״ויסעו״ ״ויחנו״ - מאפיין את רוב פסוקי הפרק. בכך ממשיכה הרשימה ללוות את הקורא בכל שלבי הדרך במדבר, תחנה אחר תחנה. שרשרת המסעות הארוכה משמרת את זכר הדרך שעברו ישראל בשנות נדודיהם, כחלק מן התיעוד המלא של המסע כולו על פי ציווי ה׳.