וַיִּסְע֖וּ מִמִּתְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה׃

בני ישראל נסעו ממתקה ויחנו בחשמונה. אונקלוס מתרגם את שמות המקומות. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות של תקופת הנדודים במדבר. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: תיעוד תחנה נוספת בדרך. חשמונה היא אחת מן התחנות הרבות שנזכרות רק ברשימה המפורטת שבפרקנו, מבלי שיסופר עליהן דבר במקום אחר. עצם הרישום התמציתי מאפיין את פסוקי הפרק, שנועדו לשמר את סדר החניות. בכך ממשיכה הרשימה ללוות את הקורא בכל שלבי הדרך במדבר, תחנה אחר תחנה. שרשרת המסעות הארוכה משקפת את שנות הנדודים של ישראל, ומשמרת את זכר הדרך גם במקומות שאין עליהם מאורע מסופר בתורה.