וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר בִּקְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃

בני ישראל נסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום. אבן עזרא מבאר ש״ויסעו מקדש״ מכוון לשם עיר. חזקוני מציין שהר ההר מפורש בפרשת חוקת. הפסוק מזכיר את הר ההר, המקום שבו ימות אהרן הכהן, כפי שיתואר בפסוק הבא. מיקומו ״בקצה ארץ אדום״ מלמד על התקרבות ישראל אל גבול אדום בדרכם אל הארץ. בהקשר הרשימה, הר ההר היא תחנה מכוננת שבה אירע מות אהרן, ולכן הפרק חורג כאן מן הדפוס התמציתי ומוסיף פירוט. עצם ציון המיקום המדויק קושר את התחנה אל סיפורי פרשת חוקת. משם, לאחר מות אהרן, ימשיכו ישראל בדרכם הסופית אל ערבות מואב, בסוף שנות הנדודים.