וַיַּ֩עַל֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה וַיָּ֣מׇת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ׃

אהרן הכהן עלה אל הר ההר על פי ה׳ וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחודש החמישי באחד לחודש. רש״י מבאר ש״על פי ה׳״ מלמד שמת בנשיקה. הפסוק חורג מן הרשימה התמציתית ומתאר במפורש את מות אהרן, בציון מדויק של הזמן - ראש חודש אב בשנה הארבעים. עצם ההדגשה ״על פי ה׳״ מלמדת, לפי רש״י, על מיתה שלווה ומכובדת, מיתת נשיקה. תיעוד מדויק זה של תאריך מות אהרן הוא חריג ברשימת המסעות, ומלמד על חשיבותו של אירוע זה. מות אהרן מסמן את סוף תקופה, ונקשר בהמשך אל התעוררות הכנעני להילחם בישראל, לאחר שנסתלקו ענני הכבוד שהיו בזכות אהרן.