בְּמִדְבַּר ל״ג · נ״ב

וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כׇּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כׇּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כׇּל־בָּמוֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃

במילים פשוטות

ה׳ מצווה להוריש את כל יושבי הארץ מפניכם, לאבד את כל משכיותם ואת כל צלמי מסכותם, ולהשמיד את כל במותם. רש״י מבאר ש״והורשתם״ פירושו וגירשתם, וש״משכיותם״ הוא כתרגומו בית סגידתם, על שם ריצפת האבנים ששיטחו להשתחוות עליה. אבן עזרא מבאר ש״במותם״ הם מקומות גבוהים. הפסוק מפרט את חובת ביעור עבודה זרה מן הארץ: לא רק גירוש העמים, אלא גם השמדת כל מתקני הפולחן שלהם - הצלמים, המסכות והבמות. עצם הדגשת שלושה סוגים של אלילות - משכיות, צלמי מסכות ובמות - מלמדת על היקף הציווי לעקור כל שריד של עבודה זרה. בכך מדגישה התורה שירושת הארץ כרוכה בטיהורה המלא מן הפולחן הזר, כתנאי לישיבת ישראל בה בקדושה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והורשתם. וְגֵרַשְׁתֶּם:

משכיתם. כְּתַרְגּוּמוֹ - "בֵּית סִגְדַּתְהוֹן", עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין אֶת הַקַּרְקַע בְּרִצְפַּת אֲבָנִים שֶׁל שַׁיִשׁ לְהִשְׁתַּחֲווֹת עֲלֵיהֶם בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, כְּדִכְתִיב "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ" (ויקרא כ"ו):

מסכתם. כְּתַרְגּוּמוֹ - "מַתְּכַתְהוֹן":

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְתָרְכוּן יָת כָּל יָתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וְתֵבְדוּן יָת כָּל בֵּית סִגְדַתְהוֹן וְיָת כָּל צַלְמֵי מַתְּכַתְהוֹן תֵּבְדוּן וְיָת כָּל בָּמַתְהוֹן תְּשֵׁצוּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

משכיתם. כמו אבן משכית:

במותם. מקומות גבוהים כמו במותי ארץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְהוֹרַשְׁתֶּם וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּשִׁבְעָה עֲמָמִין (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״, כָּאן מְדַבֵּר הַכָּתוּב חוּץ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַנִּמְצָאִין שָׁם, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹמַר אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין.

אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחוֹזֵר עַל אוּמָּה שֶׁאֵין כֹּחַ בָּהֶם לְהָרְגָם, שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהוֹרִישָׁם וְלֹא יַנִּיחוּ מֵהֶם בָּאָרֶץ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל