בְּמִדְבַּר ל״ד · י״ט

וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הָאֲנָשִׁ֑ים לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

כאן מתחיל פירוט שמות הנשיאים הממונים, והראשון הוא כלב בן יפונה למטה יהודה. חזקוני מבאר שהכתוב התחיל למנות את המנחילים משבט יהודה, לפי שהוא רצה תחילה בגורל. אור החיים הקדוש דן מדוע לא נזכר תואר ״נשיא״ אצל מטה יהודה, שמעון ובנימין, ומציע שמאחר שהם סמוכים לזכרון ״נשיא אחד נשיא אחד״ שנאמר קודם, מובן מאליו שגם הם נשיאים. כך פותחת הרשימה בשבט יהודה, שהיה ראשון בסדר הגורל.
מבוסס על חזקוני, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִלֵין שְׁמָהַת גֻבְרַיָא לְשִׁבְטָא דִיהוּדָה כָּלֵב בַּר יְפֻנֶה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

למטה יהודה התחיל למנות המנחילים מיהודה לפי שרצה תחלה בגורל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

לְמַטֵּה יְהוּדָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה נִשְׁתַּנּוּ מַטֵּה יְהוּדָה וּמַטֵּה שִׁמְעוֹן וּמַטֵּה בִּנְיָמִין שֶׁלֹּא הִזְכִּיר נָשִׂיא בָּהֶם. וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹתָם סְמוּכִים לְזִכְרוֹן ״נָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד״ מוּבָן כִּי הֵם נְשִׂיאִים, וּמִשְּׁלֹשָׁה וְאֵילָךְ הֻפְלַג זִכְרוֹן הַנְּשִׂיאוּת וְהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְזָכְרוֹ בְּכָל אֶחָד.

וְרָאִיתִי בְּשֵׁם רַבֵּינוּ נִסִּים גָּאוֹן כִּי בִּיהוּדָה לֹא הֻצְרַךְ, כִּי יָדוּעַ כָּלֵב לְנָשִׂיא. שִׁמְעוֹן לֹא הָיָה רָאוּי לְנָשִׂיא מִשּׁוּם מַעֲשֵׂה זִמְרִי, בִּנְיָמִין אֱלִידָד זֶה אֶלְדָּד וּכְבָר זָכָה לִנְבוּאָה (במדבר יא:טז-כט), וְהוֹרָדָה הִיא לוֹ לִקָּרוֹת נָשִׂיא, עַד כָּאן.

וְאֶפְשָׁר עוֹד לוֹמַר, כִּי לֹא יִחֵס נְשִׂיאוּת לְכָלֵב עַל יְהוּדָה מִשּׁוּם כְּבוֹד מַלְכוּת שֶׁעוֹמֶדֶת מִמֶּנּוּ, וּכְמוֹ כֵן לְבִנְיָמִין מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ מַתְחֶלֶת הַמַּלְכוּת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא שָׁאוּל אִישׁ יְמִינִי, וְשִׁמְעוֹן טַעְמוֹ נָכוֹן כְּדִבְרֵי גָּאוֹן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל