בְּמִדְבַּר ל״ה · כ״ג

א֣וֹ בְכׇל־אֶ֜בֶן אֲשֶׁר־יָמ֥וּת בָּהּ֙ בְּלֹ֣א רְא֔וֹת וַיַּפֵּ֥ל עָלָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וְהוּא֙ לֹא־אוֹיֵ֣ב ל֔וֹ וְלֹ֥א מְבַקֵּ֖שׁ רָעָתֽוֹ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הכתוב ממשיך בהגדרת השוגג: או שהפיל עליו אבן שיש בה כדי להמית בלא ראייה, ומת, והוא אינו אויב לו ואינו מבקש רעתו. רש״י מבאר ש״בלא ראות״ פירושו שלא ראהו, ומדין ״ויפל עליו״ למדו רבותינו שההורג דרך ירידה גולה, ואילו דרך עלייה אינו גולה. אבן עזרא מבאר ש״בלא ראות״ הוא שם הפעולה, וש״ולא אויב לו״ פירושו שלא נתכוון לבקש רעתו. כך מודגש שהיעדר האיבה, הכוונה והראייה הם המאפיינים את ההריגה בשגגה, המחייבת גלות ולא מיתה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

או בכל אבן אשר ימות בה. הִכָּהוּ:

בלא ראות. שֶׁלֹּא רָאָהוּ:

ויפל עליו. מִכָּאן אָמְרוּ הַהוֹרֵג דֶּרֶךְ יְרִידָה גּוֹלֶה, דֶּרֶךְ עֲלִיָּה אֵינוֹ גוֹלֶה (מכות ל'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אוֹ בְּכָל אַבְנָא דְהִיא כְמִסַת דִי יְמוּת בָּהּ בְּלָא חָזֵי וּרְמָא עֲלוֹהִי וְקָטְלֵהּ וְהוּא לָא סָנֵי לֵיהּ וְלָא תָבַע בִּישְׁתֵיהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בלא ראות. שם הפועל:

ולא אויב לו. ולא מתכוין לבקש רעתו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויפל עליו מכאן אמרו רבותינו ההורג דרך ירידה גולה לפי שדרכו של אדם להסתכל לפניו, והיה לו ליזהר שלא תבא תקלה ע״‎י מלאכתו אבל ההורג דרך עליה אינו גולה שאין אדם עשוי להסתכל לאחוריו לפיכך אינו גולה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל