הכתוב קובע שהעדה, כלומר בית הדין, ישפטו בין המכה לבין גואל הדם על פי המשפטים האלה. אונקלוס מתרגם שידונו העדה בין המכה לבין גואל הדם על הדינים האלה. הפסוק מדגיש שההכרעה בין השניים אינה נתונה ליד גואל הדם באופן אישי, אלא נמסרת לבית דין המברר לפי הכללים שנקבעו אם המעשה היה בשוגג או במזיד. כך נבנית מערכת משפטית מסודרת המכריעה בין תביעת גואל הדם לבין טענת ההורג.