וְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אֵ֚ת שֵׁשׁ־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁ֣ר תִּתְּנ֔וּ לָנֻ֥ס שָׁ֖מָּה הָרֹצֵ֑חַ וַעֲלֵיהֶ֣ם תִּתְּנ֔וּ אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם עִֽיר׃

וְיָת קִרְוַיָא דִי תִתְּנוּן לְלֵוָאֵי יָת שִׁית קִרְוֵי שֵׁזָבוּתָא דִי תִתְּנוּן לְמֵעֲרַק תַּמָן קָטוֹלָא וַעֲלֵיהוֹן תִּתְּנוּן אַרְבְּעִין וְתַרְתֵּין קִרְוִין

ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר שאף הם קולטות אלא שהשש קולטות בין מדעת בין שלא מדעת ואלו המ״‎ב אין קולטות אלא מדעת כשנתכוון להנצל שם.

אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם חֲנִיּוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל חָנוּ בָהֶם וְהָיוּ בְּכֻלָּם כְּגֵרִים, כָּךְ נָתְנוּ לַלְוִיִּם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. וְעָרֵי הַמִּקְלָט יִהְיוּ מִן עָרֵי הַלְוִיִּם, לְפִי שֶׁהַנָּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ הֲרֵי הוּא שָׁמָּה גֵּר, וְיֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יֹאמְרוּ לוֹ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: גֵּר אַתָּה בָאָרֶץ. עַל כֵּן צִוָּה שֶׁיִּהְיוּ עָרֵי מִקְלָט מִן עָרֵי הַלְוִיִּם, כִּי גַּם הַלְוִיִּם כְּגֵרִים יֹאמְרוּ לוֹ מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג ט): ״וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם״, וּכְדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו יג): ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם״, הַיְנוּ בְּאֶרֶץ שֶׁהוּא לֹא לָהֶם שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כִּי יוֹסֵף הֶעֱבִירָם לֶעָרִים שֶׁיִּהְיוּ כְּגֵרִים שָׁמָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל: גֵּרִים אַתֶּם.

וְאֵת הֶעָרִים וְגוֹ׳ אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט. מִכָּאן מַשְׁמַע כִּי הַשֵּׁשׁ עָרֵי מִקְלָט הֵם לַגּוֹלִין וְלֹא לַלְוִיִּם, וּמֵאָמְרוֹ בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה שֶׁאָמַר כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה, מַשְׁמַע שֶׁלִּזְכוּת הַלְוִיִּם הֵם גַּם הַשִּׁשָּׁה. וְנִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה לָתֵת זְכוּת שָׁוָה לְיִשְׂרָאֵל הַגּוֹלִין וְלַלְוִיִּם, שֶׁיַּד כֻּלָּן שָׁוֶה, לָכֵן בְּפָסוּק רִאשׁוֹן אָמַר זְכוּת לַגּוֹלִין שֶׁיִּהְיוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לָהֶם לָדוּר בָּהֶם, וּבְפָסוּק שֵׁנִי נָתַן זְכוּת לַלְוִיִּם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהֵם שֶׁל לְוִיִּם וְהֵם שֶׁל הַגּוֹלִין וְאֵין הַגּוֹלִין מַעֲלִין שָׂכָר, וְכֵן הֶעֱלוּ בְּסוֹף הַגּוֹלִין (מכות יג.) לְכָל הַסְּבָרוֹת. וְסוֹבֵר אֲנִי שֶׁבֶּן לֵוִי נִדְחֶה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַגּוֹלֶה, אִם רַבּוּ הָרַצְחָנִים וְהֻצְרְכוּ לְשֵׁשׁ עֲיָירוֹת יִדָּחוּ הַלְוִיִּם מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי הִקְדִּים הַכָּתוּב זְכוּת לַגּוֹלִין.