מִֽמִּשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֥ה בֶן־יוֹסֵ֖ף הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים וַתְּהִי֙ נַחֲלָתָ֔ן עַל־מַטֵּ֖ה מִשְׁפַּ֥חַת אֲבִיהֶֽן׃

הכתוב מבאר שבנות צלפחד נישאו לאנשים ממשפחות בני מנשה בן יוסף, ונחלתן נותרה על מטה משפחת אביהן. אבן עזרא מבאר שהלשון ״ממשפחות״ באה לאות שבני דודיהן לא היו כולם אחים ממש. אונקלוס מתרגם שנישאו ממשפחות בני מנשה בן יוסף, ונחלתן נשארה על שבט משפחת אביהן. כך מודגש שקיום ההנחיה השיג את מטרתו: הנחלה נשמרה בתוך שבט מנשה ולא עברה לשבט אחר, בהתאם לעיקרון של שמירת נחלת כל שבט בגבולותיו.