בְּמִדְבַּר ד׳ · י׳

וְנָתְנ֤וּ אֹתָהּ֙ וְאֶת־כׇּל־כֵּלֶ֔יהָ אֶל־מִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל־הַמּֽוֹט׃

במילים פשוטות

הפסוק משלים את כיסוי המנורה: ונתנו אותה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש, ונתנו על המוט. רש״י מבאר ש״אל מכסה עור תחש״ פירושו כמין מרצוף, כלומר מעין שק או תיק. אבן עזרא מוסיף שהמנורה ניתנת על המוט משום שאין לה בדים, וכמו הכתוב ״וישאוהו במוט״. לפי פשט הכתוב, המנורה וכליה מונחים בתוך כיסוי עור התחש ונישאים על מוט, שכן בשונה מן הארון והשולחן והמזבחות, אין למנורה בדים קבועים, ולכן נושאים אותה במוט. כך מותאם אופן הנשיאה לכל כלי לפי מבנהו: הכלים בעלי הבדים נישאים בבדים, והמנורה, שאין לה בדים, נישאת במוט. הפרטים מדגישים את הקפדת התורה על אופן נשיאה מכובד ובטוח לכל כלי.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אל מכסה עור תחש. כְּמִין מַרְצוּף:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִתְּנוּן יָתָהּ וְיָת כָּל מָנָהָא לְחוֹפָאָה דִמְשַׁךְ סַסְגוֹנָא וְיִתְּנוּן עַל אֲרִיחָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ונתנו על המוט. כי אין לה בדים והוא כמו וישאוהו במ וט:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ונתנו על המוט - טועה היה בזה ר' יוסף קרא. מדלא כתיב כדכתיב: במוט בשנים - והיה רוצה לומר שכל המוט היה תחת הכלים, מדכתיב: על. השיבותי: כי המוטות היו מצד הכלים, כדרך כל משא שנותנין המוטות בטבעות שבצדי הכלים, כדכתיב בפרשת המשכן, אבל אצל לשון ונתנו - ראוי לומר על המוט ואצל לשון משא אמר במוט כדכתיב: וישאוהו במוט. ונשא בם את השלחן, כדכתיב: בכתף ישאו - אין לכם משא אלא בכתף, כלומר: בדבר זה נושאין זה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל