אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֗י מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י גֵרְשׁ֔וֹן כׇּל־הָעֹבֵ֖ד בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֥ד מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פִּ֥י יְהֹוָֽה׃

הפסוק חותם את מניין בני גרשון: אלה פקודי משפחות בני גרשון, כל העובד באוהל מועד, אשר פקד משה ואהרן על פי ה׳. לפי פשט הכתוב הפסוק מסכם את מניין בני גרשון הראויים לעבודה, ומדגיש שהמניין נעשה על פי ה׳ בידי משה ואהרן. הזכרת ״כל העובד באוהל מועד״ מדגישה שהמניין כלל את כל הראויים לעבודה בטווח הגילים שנקבע. אין בפסוק פרשנות נוספת מעבר לסיכום המניין, והוא חותם את פירוט מספרי בני גרשון. כך משלים הכתוב את חשבון המשפחה השנייה של הלווים הראויים לעבודה, במקביל לסיכום שנעשה לבני קהת, ולפני המעבר למניין בני מררי. הדגשת ״על פי ה׳״ שבה ומבליטה שהמניין כולו נעשה בציווי אלוהי ובנאמנות מלאה.