הפסוק משלים את כיסוי השולחן: ופרשו עליהם בגד תולעת שני, וכיסו אותו במכסה עור תחש, ושמו את בדיו. אבן עזרא מבאר שעל השולחן היו שני בגדים ומכסה, כלומר בגד התכלת התחתון, בגד תולעת השני מעליו, ומכסה עור התחש החיצון, וכך גם על הארון היו מסך ובגד תכלת ומכסה, ועל המנורה בגד ומכסה. לפי פשט הכתוב, השולחן מקבל שלוש שכבות כיסוי, ובדיו מושמים לשאת בו. הזכרת ״בדיו״ מלמדת שהבדים מוכנסים לצורך הנשיאה בכתף. כך כל כלי מקבל מספר כיסויים לפי מעלתו וקדושתו, וסדר הכיסויים המדויק מבטיח שהכלים יישאו בכבוד ובזהירות, בלי שבני קהת יגעו בהם ישירות.