בְּמִדְבַּר ד׳ · ח׳

וּפָרְשׂ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם בֶּ֚גֶד תּוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י וְכִסּ֣וּ אֹת֔וֹ בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת־בַּדָּֽיו׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק משלים את כיסוי השולחן: ופרשו עליהם בגד תולעת שני, וכיסו אותו במכסה עור תחש, ושמו את בדיו. אבן עזרא מבאר שעל השולחן היו שני בגדים ומכסה, כלומר בגד התכלת התחתון, בגד תולעת השני מעליו, ומכסה עור התחש החיצון, וכך גם על הארון היו מסך ובגד תכלת ומכסה, ועל המנורה בגד ומכסה. לפי פשט הכתוב, השולחן מקבל שלוש שכבות כיסוי, ובדיו מושמים לשאת בו. הזכרת ״בדיו״ מלמדת שהבדים מוכנסים לצורך הנשיאה בכתף. כך כל כלי מקבל מספר כיסויים לפי מעלתו וקדושתו, וסדר הכיסויים המדויק מבטיח שהכלים יישאו בכבוד ובזהירות, בלי שבני קהת יגעו בהם ישירות.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִפְרְסוּן עֲלֵיהוֹן לְבוּשׁ צְבַע זְהוֹרִי וִיכַסוּן יָתֵהּ בְּחוֹפָאָה דִמְשַׁךְ סַסְגוֹנָא וִישַׁוּוּן יָת אֲרִיחוֹהִי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בגד תולעת שני. והנה על השולחן שני בגדים והמכסה וכן על הארון מסך ובגד תכלת ומכסה ועל המנורה בגד ומכסה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל