בְּמִדְבַּר ה׳ · כ״ה

וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִיַּ֣ד הָֽאִשָּׁ֔ה אֵ֖ת מִנְחַ֣ת הַקְּנָאֹ֑ת וְהֵנִ֤יף אֶת־הַמִּנְחָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הכהן לוקח מיד האישה את מנחת הקנאות, מניף אותה לפני ה׳ ומקריבה אל המזבח. רש״י מבאר ש״והניף״ פירושו מוליך ומביא מעלה ומוריד, ושאף האישה מניפה עמו כשידה למעלה מיד הכהן. עוד מבאר ש״והקריב אותה״ היא הגשת המנחה בקרן דרומית מערבית של המזבח קודם הקמיצה, כדין שאר המנחות. הפסוק מתאר את סדר הטיפול במנחה - הנפה והגשה - כחלק מטקס הסוטה, כמנהג המנחות הרגיל.
מבוסס על רש״י, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והניף. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, וְאַף הִיא מְנִיפָה עִמּוֹ, שֶׁיָּדָהּ לְמַעְלָה מִיָּדוֹ שֶׁל כֹּהֵן:

והקריב אתה. זוֹ הִיא הַגָּשָׁתָהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁל מִזְבֵּחַ קֹדֶם קְמִיצָה, כִּשְׁאָר מְנָחוֹת (סוטה י"ד):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִסַב כַּהֲנָא מִידָא דְאִתְּתָא יָת מִנְחַת קִנְאָתָא וִירֵים יָת מִנְחָתָא קָדָם יְיָ וִיקָרֵב יָתַהּ לְמַדְבְּחָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל