בְּמִדְבַּר ה׳ · כ״ו

וְקָמַ֨ץ הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְאַחַ֛ר יַשְׁקֶ֥ה אֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶת־הַמָּֽיִם׃

במילים פשוטות

הכהן קומץ מן המנחה את חלק ההזכרה ומקטירו על המזבח, ורק אחר כך משקה את האישה את המים. רש״י מבאר ש״אזכרתה״ הוא הקומץ, שעל ידי הקטרתו באה המנחה לזיכרון לפני ה׳. אבן עזרא מוסיף שהאזכרה היא מה שיהיה לה לזיכרון - לטוב או לרע - כפי מעשיה. הפסוק קובע את סדר הפעולות: הקטרת הקומץ קודמת להשקאה, וההזכרה מבטאת שהמעשה עולה לפני ה׳ לבירור צדקתה או אשמתה של האישה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אזכרתה. הוּא הַקֹּמֶץ, שֶׁעַ"יְ הַקְטָרָתוֹ הַמִּנְחָה בָאָה לְזִכָּרוֹן לְגָבוֹהַּ (ספרי):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִקְמוֹץ כַּהֲנָא מִן מִנְחָתָא יָת אַדְכַּרְתָּהּ וְיַסֵק לְמַדְבְּחָא וּבָתַר כֵּן יַשְׁקֵי יָת אִתְּתָא יָת מַיָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אזכרתה. מה שיהיה לה לזכרון לטוב או לרע כפי מעשיה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל