זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַקְּנָאֹ֑ת אֲשֶׁ֨ר תִּשְׂטֶ֥ה אִשָּׁ֛ה תַּ֥חַת אִישָׁ֖הּ וְנִטְמָֽאָה׃

פסוק זה מסכם ומכליל: זוהי תורת הקנאות, הנוהגת כאשר אישה תשטה תחת בעלה ותיטמא. אין כאן דין חדש אלא חתימה של כל הפרשה הקודמת, המסכמת את המצבים שבהם נוהגים דיני הסוטה. הכתוב חוזר על עיקרי הפרשה - סטייה של האישה תחת בעלה וטומאתה - כדי לקבוע מסגרת כללית לכל המקרים. סיכום כזה מקובל בתורה בסופי פרשות של דינים, לחזק ולהגדיר את גבולות ההלכה.