פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃

בעולת נתנאל היו פר אחד בן בקר, איל אחד וכבש אחד בן שנתו. רש״י דורש בהם רמז לאבות: ״פר אחד״ כנגד אברהם שנאמר בו ״ויקח בן בקר״, ״איל אחד״ כנגד יצחק שנאמר ״ויקח את האיל״ בעקדה, ו״כבש אחד״ כנגד יעקב שנאמר בו ״והכשבים הפריד יעקב״. שלוש בהמות העולה מרמזות אפוא על שלושת האבות. אף שהעולה זהה בכל הנשיאים, מוצא רש״י בקרבנו של נתנאל רמזים המחברים בין עבודת המזבח לזכות אבות. העולה, הקרבן העולה כליל, מבטאת מסירות שלמה, וברמז האבות מתקשרת מסירות זו לזכותם של אברהם, יצחק ויעקב שמסרו נפשם לה'.