בְּמִדְבַּר ז׳ · ל׳

בַּיּוֹם֙ הָרְבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃

במילים פשוטות

ביום הרביעי הקריב אליצור בן שדיאור, נשיא שבט ראובן. אור החיים דורש בשמו רמז לראובן: ״אליצור״ - אולי לרמוז שראובן, שמחל לו ה' על העוון הרשום בתורה, מצא לו צרי ומזור למחלתו, ״אלי״ פירוש אלוהי, ״צור״ על דרך לשון מזור ורפואה. הרמז מלמד על תשובתו של ראובן ועל מחילת ה' לו. אף על פי שראובן היה הבכור, הוא הקריב רק ברביעי, לאחר יהודה, יששכר וזבולון, לפי סדר הדגלים והמסעות. הקדמת שבטים אחרים לפניו קשורה למה שאירע בתולדות השבט, ובכל זאת זכה ראובן להביא את קרבנו לחנוכת המזבח כאחד הנשיאים, בשם שרומז לתיקונו.
מבוסס על אור החיים, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה רַבָּא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בַּר שְׁדֵיאוּר

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר. אוּלַי שֶׁיִּרְמֹז לִרְאוּבֵן אֲשֶׁר מָחַל לוֹ ה׳ עָוֹן הָרָשׁוּם בַּתּוֹרָה (בראשית לה:כב) ״וַיִּשְׁכַּב״ וְגוֹ׳, וְהֶעֱלָה לוֹ צֳרִי לְמַחֲלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אֵלִי פֵּרוּשׁ אֱלֹהַי, צוּר עַל דֶּרֶךְ (ירמיהו ח:כב) ״הַצֳּרִי אֵין בְּגִלְעָד״, בֶּן שְׁדֵי אוּר כָּאן רָמַז לָעִנְיָן הָרָשׁוּם בַּתּוֹרָה ״וַיִּשְׁכַּב״ וְגוֹ׳, וְהַצֳּרִי הוּא שֶׁתֵּכֶף לְמַאֲמַר ״וַיִּשְׁכַּב״ וְגוֹ׳, אָמַר ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״ בָּזֶה רִפֵּא הַנֶּגַע. וּלְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (שבת נה.) כָּל הָאוֹמֵר רְאוּבֵן חָטָא וְכוּ׳ הֵן הֵם הַדְּבָרִים שֶׁהֶרְאָה ה׳ בִּסְמִיכוּת ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳:

מקור: ספריא · נחלת הכלל