וְכֹ֞ל בְּקַ֣ר ׀ זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֗ים עֶשְׂרִ֣ים וְאַרְבָּעָה֮ פָּרִים֒ אֵילִ֤ם שִׁשִּׁים֙ עַתֻּדִ֣ים שִׁשִּׁ֔ים כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה שִׁשִּׁ֑ים זֹ֚את חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ אַחֲרֵ֖י הִמָּשַׁ֥ח אֹתֽוֹ׃

הפסוק מסכם את בהמות השלמים: כל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים, שישים אילים, שישים עתודים ושישים כבשים בני שנה - שני בקר וחמישה מכל מין מכל נשיא. זו היא חנוכת המזבח לאחר שנמשח. רשב״ם מבאר ש״אחרי המשח אתו״ פירושו לסוף שנים עשר יום, שכבר נתחנך המזבח, ואז עלה חשבון הקרבנות לסך הכולל. החישוב מראה: שנים עשר נשיאים כפול שני בקר עולים לעשרים וארבעה, וכפול חמישה עולים לשישים מכל מין. הסיכום המספרי חותם את פרשת קרבנות הנשיאים, ומראה את גודל התרומה המשותפת שהביאו שבטי ישראל לחנוכת המזבח, כולם בשווה ובאחדות.