וְהִבְדַּלְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃

משה יבדיל את הלויים מתוך בני ישראל, והלויים יהיו לה'. אבן עזרא מבאר בקצרה ש״והיו לי הלוים״ היא מעלה גדולה - שהלויים נעשים קניינו של ה' ומשרתיו המיוחדים. אונקלוס מתרגם ״ויהון משמשין קדמי לואי״, שיהיו הלויים משרתים לפני ה'. לפי הפשט, ההבדלה מסמנת את סיום התהליך שבו הלויים מופרשים משאר העם ומוקדשים לתפקידם המיוחד. עד עתה היו הלויים מעורבים בין השבטים, ועתה הם מובדלים ומיוחדים לעבודת ה'. ההבדלה אינה רק ארגונית אלא מעמדית ורוחנית: הלויים הופכים לשבט מיוחד השייך לה', שתפקידו לשרת במשכן ולעסוק בעבודת הקודש, וזוהי מעלה גדולה שזכה בה השבט.