וּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן לְאֹ֖הֶל הָעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִהְיֶ֧ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּ֛ן כְּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ עַד־בֹּֽקֶר׃

המשכן לאהל העדת. הַמִּשְׁכָּן הֶעָשׂוּי לִהְיוֹת אֹהֶל לְלוּחוֹת הָעֵדוּת:

יהיה על המשכן. כְּמוֹ הֹוֶה עַל הַמִּשְׁכָּן, וְכֵן לְשׁוֹן כָּל הַפָּרָשָׁה:

וּבְיוֹמָא דְאִתָּקַם יָת מַשְׁכְּנָא חֲפָא עֲנָנָא יָת מַשְׁכְּנָא לְמַשְׁכְּנָא דְסַהֲדוּתָא וּבְרַמְשָׁא הֲוָה עַל מַשְׁכְּנָא כְּחֵזוּ אֶשָׁתָא עַד צַפְרָא

וביום הקים את המשכן. החל לספור מסעי ישראל הוצרך להזכיר הענן שחנה על המשכן כי בחנותו יחנו ובנסעם יסעו:

לאהל העדות. על אהל ורבים כן:

וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן עַתָּה יַחְזֹר לְסַפֵּר בְּעִנְיְנֵי הַנְּסִיעָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ, כְּגוֹן הַחֲצוֹצְרוֹת שֶׁנִּצְטַוָּה בָּהֶן עַכְשָׁיו לִהְיוֹתָן לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת. וְטַעַם כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדוּת, לְהַגִּיד שֶׁלֹּא הָיָה הֶעָנָן מְכַסֶּה אֶלָּא אֹהֶל הָעֵדוּת, לֹא חֲצַר הַמִּשְׁכָּן:

וביום הקים את המשכן לפי שרוצה לדבר במסע הדגלים מגיד לך מנהג הענן שעל המשכן מיום שהוקם.

כסה הענן את המשכן על המשכן לבדו היה ענן מיוחד ומעולה יותר מאותן שהיו בשביל ישראל כדאיתא בתנחומא וענן השכינה שהיה מהלך על גבי מחנה הלויים וכו'.