בְּמִדְבַּר ט׳ · ב׳

וְיַעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הַפָּ֖סַח בְּמוֹעֲדֽוֹ׃

במילים פשוטות

ה' מצווה שיעשו בני ישראל את הפסח במועדו. רש״י מבאר ש״במועדו״ מלמד שהפסח נעשה אף בשבת, ואף בטומאה - שקרבן הפסח דוחה את השבת ואת הטומאה. רשב״ם מבאר שנצטוו על הפסח עתה מפני שפסח מצרים לא נהג אלא יום אחד ולא היה כשאר הקרבנות, ועתה כשנבנה המשכן הוצרך לצוות שיעשוהו כעיקר מצוותו לדורות, ולא כפסח מצרים. הפסוק פותח את הציווי לעשות פסח במדבר בשנה השנייה. הדגשת ״במועדו״ מלמדת שקרבן הפסח מיוחד בכך שהוא נעשה בזמנו הקבוע גם כשהוא חל בשבת או במצב של טומאה, בשונה מקרבנות אחרים, וזהו הפסח הראשון שנעשה לאחר הקמת המשכן.
מבוסס על רש״י, רשב״ם, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

במועדו. אַף בְּשַׁבָּת, בְּמוֹעֲדוֹ - אַף בְּטֻמְאָה (ספרי):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיַעְבְּדוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָת פִּסְחָא בְּזִמְנֵיהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויעשו בני ישראל - לפי שפסח מצרים לא נהג אלא יום אחד ולא היה כשאר קרבנות, עתה כשנבנה המשכן הוצרך לצוות שיעשוהו כעיקר מצות לדורות ולא בפסח מצרים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויעשו בני ישראל את הפסח הפ״‎א בקמץ גדול.

מקור: ספריא · נחלת הכלל