וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַעֲשֹׂ֥ת הַפָּֽסַח׃

משה דיבר אל בני ישראל לעשות את הפסח. רש״י שואל מה בא הכתוב ללמד, והלא כבר נאמר ״וידבר משה את מעדי ה'״, ומשיב שכששמע פרשת מועדים מסיני אמר להם, וחזר והזהירם בשעת מעשה. אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו. הפסוק מתאר את מסירת הציווי מפי משה אל העם. לפי רש״י, יש כאן שני שלבים: אמירה כללית של דיני המועדים בזמן שנאמרו, וחזרה והזהרה נוספת סמוך למעשה הפסח. הכפילות מלמדת על דרך ההוראה של משה, שלא הסתפק בלימוד הכללי אלא חזר והזהיר את העם על המצווה בסמוך לזמן קיומה, כדי שיעשוה כהלכה בפועל.