וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃

הכתוב מפרט את בני ארם: עוץ, חול, גתר ומש. אונקלוס מתרגם את השמות כפשוטם. אלה הם ראשי אומות ומשפחות שיצאו מארם בן שם והתיישבו כל אחת באזורה. בפשט הפסוק אין אלא רשימת שמות, המשלימה את הפירוט של ענף ארם בתוך תולדות שם. שמות אלה מייצגים משפחות ואזורי יישוב שהתפתחו מארם, וחלקם מזכירים מקומות המוכרים מהמשך המקרא, כמו ארץ עוץ. הכתוב ממשיך במלאכת המניין השיטתית של האומות היוצאות מבני נח, כדי לצייר את מפת האנושות המתחדשת לאחר המבול.